ישובים מחוץ לגוש המרכז אינם יכולים לסמוך רק על הסקטור הפרטי שייזום פעילויות ועסקים הכל-כך חיוניים לפיתוח כלכלת הישוב ותעסוקה לתושביו.
יזמות ציבורית/עירונית נדרשת על מנת לקדם ולפתח תחומי פעילות כלכלית בתחום הישוב בשלבים בהם רמת הסיכון והאטרקטיביות עדיין לא מתאימות ליזם הפרטי.
עיריות אמונות על מתן השירותים הבסיסיים לתושבים, אחזקת תשתיות, תחבורה, ואדמיניסטרציה ואין להן כל תפקיד רשמי או אמצעים המיועדים לתחום הפיתוח הכלכלי. לעומת זאת, המציאות מציבה את השלטון המקומי כגורם היחידי המייצג את צורכי התושבים ומתמודד עם השלכות מצב התעסוקה ואף נותן את הדין על כך.
הממשלה איננה פועלת בתוך תחום העיר אלא תומכת בפיתוח כלכלי אזורי באופן עקיף באמצעות חקיקה כמו החוק לעידוד השקעות הון ו/או העדפות מיסוי ובאמצעות פיתוח תשתיות בינעירוניות עד גבולות הישוב ולעיתים מעורבת ישירות באמצעות פעילותן של חברות ממשלתיות והקמת מתקנים אסטרטגיים.
היזם הפרטי מחפש לרוב החזר השקעה מיידי, לא ייקח סיכונים פורצי דרך וימתין (יחד עם הבנקאי שלו) עד שתתגבש תמונה עסקית בטוחה וברורה.
הבעיה היא שכאשר עיר זקוקה לפיתוח פעילות כלכלית בתחום מסוים לרוב זה שלב מוקדם מידי עבור רצונו ויכולתו של היזם הפרטי לעשות זאת.
כאן חייבת להיכנס לפעולה היזמות הציבורית באמצעות החברה הכלכלית העירונית.
בישראל פועלות כ 390 חברות עירוניות המחולקות לשלוש קבוצות עיקריות:
· החברות התשתיתיות - חברות עירוניות העוסקות בפיתוח תשתיות ומבני ציבור כגון: דרכים, מים וביוב, מוסדות חינוך וכדומה. חברות אלו משמשות בעיקר כמנהלי פרויקטים ופעילותן מתוקצבת מתקציבי התשתיות וכוללת את מימון הפרויקט ודמי ניהול.
· חברות תפעוליות - לפעילויות בעלות אופי מלכ"ר כגון: תרבות, חינוך, בילוי וכדומה. הפעילות מתוקצבת ע"י עייריה ומוסדות ממשלתיים כחלק מתקציב שנתי.
· חברות כלכליות עירוניות.
החברה הכלכלית העירונית תעסוק בפיתוח כלכלי של העיר על בסיס עסקי. מטרתה היא לזהות את תחומי הפעילות המתאימים לנתוני העיר ולפעול לקידומם ופיתוחם בפועל על מנת להביאם לשלב בו לסקטור העסקי יהיה עניין להמשיך ולהגדיל את היקפי הפעילות.
החברה הכלכלית, תזהה את תחום הפעילות המתאים ונכון לפיתוח בעיר שלה, תפעל על בסיס עקרונות עסקיים בלבד כאשר, בשונה מ"יזם פרטי", החברה כ"יזם ציבורי" תידרש לפעול להשקעה בפרויקטים המיועדים לפרוץ דרך ולחולל פעילות כלכלית, אשר אמנם מבוססים על תכנית עסקית אך מאופיינים בתקופת החזר השקעה ארוכה יותר ובציפייה לתשואות נמוכות יותר.
החברה הכלכלית תשאף ליצירת שותפויות עם גופים מתמחים מהסקטור הפרטי.
החברה הכלכלית העירונית תמנע מתחרות עם הסקטור העסקי בעיר ותקפיד לצאת מפעילות בתחום שבו היזמות הציבורית כבר לא נדרשת ולהעביר את ההובלה ליזמים הפרטיים.
תחומי הפעילות של החברות הכלכליות העירוניות:
פיתוח כלכלי ויצירת כושר תחרות לעיר מול אזורים אחרים אינו בהכרח צריך להיצמד לפיתוח נדל"ן אלא חייב להיות יצירתי ומבוסס על איתור תחומים בעלי פוטנציאל צמיחה ותעסוקה ברמה ארצית או בינלאומית.
חברה כלכלית מחויבת לפתח ולהציע תכנית אסטרטגית לפיתוח כלכלי של העיר ולעדכן אותה כל הזמן.
· מתחמי תעשיה ב"תחומי נישה" ייחודיים.
· מתחמי מחקר ופיתוח ב"תחומי נישה" ייחודיים.
· אטרקציות תיירותיות, אכסון מלונאי, בילוי ותשתית תיירותית.
· מרכזי מסחר אזוריים ו"נושאיים".
· ניסיון להעמיד בסיס ל"פרויקט-לאומי/אזורי".
· יצירת בסיס לפיתוח תשתיות אסטרטגיות (תחנות כוח, התפלה)
· פיתוח והשבחת נכסים עירוניים.
· מתחמי פעילות אקדמית.
מבנה ניהולי האמור לאפשר יכולת ניהול עסקי:
המבנה וכללי הניהול בחברות עירוניות מוכתבים בחקיקה וזהו אתגר לא פשוט ליצור מערכת מקצועית, מנוסה ומצליחה בתנאים שהוגדרו.
דירקטוריון - חברות כלכליות עירוניות כפופות במינוי הדירקטוריון שלהן להוראות משרד הפנים המחייבות הרכב הכולל: שליש חברי מועצת עיר, שליש אנשי ציבור שיבחרו ע"י הסיעות במועצת עיר עפ"י משקלם היחסי ושליש נציגי הסקטור העסקי.
דירקטורים אינם זכאים לכל תשלום עבור כהונתם.
הנהלה - לרוב נבחרים מנכ"לים של החברות הכלכליות במכרז. האתגר הינו כמובן יצירת הנהלות מקצועיות עם התמחות בממשק שבין הסקטור הציבורי לפרטי.
שכר ההנהלות כפוף לכללי השכר כמוגדר בחוק יסודות התקציב.
מימון פעילות היזום העירוני העסקי:
יחד עם ההתמחות בייזום כלכלי מחויבת חברה עירונית להתמחות גם בגיוס מימון לפעילות.
זהו אתגר גדול לגייס מימון ללא מרכיב מהותי של הון עצמי ובמיוחד לפרויקטים המאופיינים כאמור בתקופות החזר השקעה ארוכות בראשוניות וברמת סיכון יחסית גבוהה.
כמובן שלא ניתן להציג כאן מתכונים למימון אלא יש להכין פתרון לכל מיזם באופן ספציפי לפי ייחודיות נתוניו העסקיים.
לרוב, חברה עירונית תשלב מס' דרכי פעולה ומקורות למימון פרויקטים:
· צירוף שותפי Equity למיזם,
· השענות חלקית על ערבות עירייה (היכן שניתן ובכפוף לאישורי משרד הפנים)
· מימון בנקאי ארוך טווח.
· איגוח ספציפי של פרויקטים מתאימים והנפקתם כאג"ח פרטי ו/או ציבורי למוסדיים בעיקר.
כיום, פועלים גופי מימון וקרנות השקעה בתשתיות, לא רבים, שיכולים להעמיד מקורות למס' פרויקטים עירוניים נבחרים.
פורסם ע"י אבי גולדנברג, מאי 2005.
0544650999
Avi Goldenberg
avigag@gmail.com
avigag@gmail.com